Chapter 3

Perek Shira of Tuesday

Introductory text of the Perek Shira

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶּרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה זוֹכֶה וְאוֹמְרָה לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה״ – ״שָׁר״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״יָשִׁיר״ לָעוֹלָם הַבָּא׃

וְאָמַר רַבִּי כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶּרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶה מַעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא וְנִצוֹל מִיֵצֶר הָרָע וּמִדִּין קָשֶׁה וּמִשָּׂטָן הַמַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי מַזִיקִין וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִדִּינָה שֶׁל גֵּיהִנֹם וְזוֹכֶה לִלְמוֹד וּלְלַמֵד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵים וְתַלְמוּדוֹ מְקַיֵים בְּיָדוֹ וּמַאַרִיךְ יָמִים וְזוֹכֶה לְחַיֵי עוֹלָם הַבָּא׃

(ילקוט שמעוני, סוף תהלים) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל עַל דָּוִד הַמֶלֶךְ ע״ה בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵים סֵפֶר תְּהִלִים זָחָה דַעַתּוֹ עָלָיו. אָמַר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יֵשׁ בְּרִיאָה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶנִי?״ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְרַמְנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְאָמְרָה לוֹ, דָּוִד! אַל תָּזּוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ. וְלֹא עוֹר אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מְמַשֶּׁלֶת עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה:יב) ״וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָׁה וָאָלֶף.״ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְדוֹלָה, וְזוּ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאַנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ – יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַיִם וּבְשָעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי לְקַיֵים מַה שֶׁנֶאֶמַר (משלי כה:כא-כב) ״אִם רָעֵב שֹׂנַֽאַךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהֹוָה יְשַׁלֶּם לָךָ״ אַל תִּקְרֵי יְשַׁלֶּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֵהוּ לָךְ׃



The Wild Trees are saying

אִילָנוֹת שֶׁבְּשָׂדֶה אוֹמְרִים. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: (דברי הימים א טז לח)

The Vine is saying

גֶּפֶן אוֹמֶרֶת. כֹּה אָמַר יי כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל: (ישעיה סה ח)

The Fig is saying

תְּאֵנָה אוֹמֶרֶת. נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ: (משלי כז יח)

The Pomegranate is saying

רִמּוֹן אוֹמֵר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: (שיר השירים ד ג)



The Palm is saying

תָּמָר אוֹמֵר. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: (תהילים צב יג)

The Apricot is saying

תַּפּוּחַ אוֹמֵר. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: (שיר השירים ב ג)

The Sheaves of Wheat are saying

שִׁבֹּלֶת חִטִּים אוֹמֶרֶת. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי (תהילים קד א)

The Sheaves of Barley are saying

שִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרִים אוֹמֶרֶת. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יי יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ (תהילים קב א)



The Other Sheaves are saying

שְׁאַר שִׁבּוֹלִים אוֹמְרִים. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ (תהילים סה יד)

The Vegetables of the Field are saying

יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה אוֹמְרִים. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהילים סה יא)

The Grasses are saying

דְּשָׁאִים אוֹמְרִים. יְהִי כְבוֹד יי לְעוֹלָם יִשְׂמַח יי בְּמַעֲשָׂיו: (תהילים קד לא)

Prayer after the recitation of Perek Shira

(ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז) רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעֲנִיּוֹת. אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ישעיה נו יא) וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. עָנָה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר לוֹ יְשַעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר. שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּילָּה סוֹדוֹ לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיאָה בָּעוֹלָם. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַקֵּק אֵלֶיךָ לְהַגִיד לְךָ בַּמֶה זָכוּ הַכְּלָבִים לוֹמַר שִׁירָה. לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (שמות יא ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם שֶׁכּוֹתְבִים בָּהֶם תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת וְסִפְרֵי תּוֹרָה. עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּלְעִנְיַן הַשְׁאֵלָה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא כג) שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת פֶּרֶק שִׁירָה שֶׁקָּרָאתִי, שֶׁהוּא שִׁירַת הַדּוֹמֵם הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי, וְהַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם מֵאֵת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָתוֹ כְּהַקְרָבַת קָרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוּ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת הַאֲזָנָה, וְנִקְרָאֲךָ וּתְעַנִּינוּ, נַעְתִּיר לְךָ וְהֵעָתֵר לָנוּ. שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה לְפָנֶיךָ אֲמִירַת פֶּרֶק שִׁירָה כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כֹּל הַסּוֹדוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים בּוֹ בְּכֹל תְּנָאָיו. הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הָרוּחוֹת וְהַנְשָׁמוֹת נֶחְצָבוֹת מִשַּׁם, וּכְאִלּוּ עָשִׂינוּ כֹּל אַשֵּׁר מוּטָל עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג, בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים, וּמַלֵּא כֹּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה (כָּאן יוֹסִיף בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶׁנִּצְרַךְ) וְתִשְׁלַח בְּרָכָה הַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכֹל מֵעֲשֵׂה יָדֵינוּ , וְנִזְכֶּה לְשׁוֹרֵר לַעֲתִיד לָבוֹא, וְתַשִּׁיב שְׁכִינָתְךָ לְעִיר קָדְשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.